גם אני רוצה להיות מש”ב

איך זה להיות מש”ב?

איך בכלל מסכמים התנסות כזאת מדהימה בכמה מילים?! אז כדי לא להחסיר שום פרט נתחיל מהתחלה (טוב לא בדיוק מההתחלה כדי לא להרדים אף אחד). אז אפשר להגיד שכל הקורס שעברתי בתור חניכה וכל השנה האחרונה שהייתה מלאה בהדרכות ובהתנסויות מסוגים שונים היו בעצם מן הכנה לדבר האמיתי. כמובן ששום דבר לא משתווה ואי אפשר לדמיין אפילו איך זה עד שמגיעים לשם.

הכל התחיל חודש לפני הקורס במלחמה מטורפת ומסע חנפנות בבית ספר על שני מקומות בתפקיד הנחשק ביותר ? להיות מש”ב בקורס מש”צים 2007. בהמשך הגיעו ההכנות, יצאתי לראות חלק מהמסלולים, קיבלתי את התוכניות של הקורס, פגשתי את המדריך והמנהלים אבל ככל שדיברתי על זה וניסיתי להתכונן היה לי יותר ויותר קשה לדמיין איך זה יהיה, מה רמת הקושי, מה מצפים ממני.

ואז זה הגיע, ההכנה במשה”ב בב”ש. סוף-סוף אחרי חודש של תכנונים, מאחורי החניכים כבר יש שמות ופנים. האמת היא, כל אחד מהם הזכיר לי את עצמי בתור חניכה, את החוסר וודאות, את הנחיתה הזאת לקבוצה שמלאה באנשים שאני לא מכירה עם מדריך ומש”בים שאני לא מכירה ובעיקר ערפל אחד גדול לגבי מה הולך להיות בקורס.

אחרי שבוע של הכנות נוספות הגיע הרגע הגדול, קורס מש”צים 2007, רק שהפעם בתור מש”בית. אני לא אשקר היו קצת חששות בהתחלה, בכל זאת יצאתי להדריך קבוצה של אנשים שחלקם אפילו גדולים ממני ובסך הכל רק לפני שנה הייתי חניכה בדיוק כמוהם. אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי לא רק המדריכה שלהם אלא גם השתדלתי ברגעים מסוימים להיות חברה שלהם ולדבר איתם בגובה העיניים.

היה אפשר לראות את השוק וההלם בעיניים שלהם אחרי המסדר הראשון וארוחת הערב הראשונה (מי אמר שמש”בים לא יודעים לבשל?!), חלקם אפילו נשברו בערב השני וכבר רצו הביתה. אבל לדעתי היתרון שלי בתור מש”בית בקורס זה במצבים האלה שיכלתי להיכנס לראש של החניך ולהבין אותו ולדעת איך לעזור לו. אחרי הכל מי מבין וזוכר יותר טוב מהמש”בים מה עובר על החניכים בקורס?!

לאט לאט התחיל לעבור לו הקורס מהר מאוד כבר התרגלתי לחוסר שעות שינה, לחשוב 24 שעות ביממה קודם כל על הקבוצה ואח”כ על עצמי, להתנהג בצורה בוגרת יותר עם הקבוצה, למשובים על ההדרכות, ולדעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון.

אבל לי אישית היה קצת קשה בעניין אחד- המשמעת. בהתחלה לא תיארתי לעצמי שאני כל כך אקשר לחניכים ויהיה לי קשה להיות קשוחה איתם אבל בסופו של דבר למדתי גם לעשות את ההפרדה ולדעת מתי להיות רצינית ולדרוש משמעת. בכלל אני מאמינה שמדריך טוב זה מדריך שיודע לשלב ולהתאים את עצמו למצב ולא להיות קשוח כל הזמן או יותר מדי סחבק עם הקבוצה.

למרות העבודה הקשה זה השתלם והיה שווה את ההשקעה, אני חושבת שבתור מדריכה אין מקום להשוואה בין איך שהייתי לפני ואחרי הקורס. קיבלתי ניסיון, מיומנויות, ומודעות על יכולות שבכלל לא ידעתי שקיימות בי.

בלי ששמתי לב, אחרי לילה של כתיבת תעודות והתלבטויות במי לבחור למצטיין הגיע הטקס סיום. אי אפשר לתאר בכלל
את הגאווה שהרגשתי ברגע הזה. פתאום אחרי שבועיים שעברו כל כך מהר ראיתי קבוצה של מש”צים שחושבים ומתנהגים כמו מש”צים. קבוצה שעד לפני שבועיים היו חסרי אונים עברו תהליך ששינה כל אחד ואחד מהם ורק המחשבה שהיה לי חלק בתהליך הזה, שבצורה מסוימת עזרתי להם להפוך למש”צים, שהעברתי להם משהו ממני, מביאה איתה כל כך הרבה אושר וסיפוק שבאמת אי אפשר לתאר במילים.

התחלתי להיפרד מכולם כי ידעתי שיהיה בלאגן היסטרי בלטרון. אפשר להגיד שזה החלק הכי קשה ? הפרידה. אני מודה אפילו בכיתי, דמעות של אושר וגאווה במש”צים הטריים. והאמת שאני מתגעגעת לכל אחד ואחד מהקורס הזה (אדומים, קבלו חיבוק וירטואלי….) ובלי לחשוב פעמיים הייתי מוכנה לצאת להדריך שוב.

לסיום, ביום-יומיים האחרונים של הקורס פנו אליי כל כך הרבה חניכים עם השאלה “גם אני אוכל להיות מש”ב?”

אז לכל המש”צים הטריים שתוהים בשאלה הזאת אני אגיד לכם את מה שאמרתי לקבוצה שלי. בסופו של דבר- הכל תלוי בכם.

אני ועוד הרבה מש”בים אחרים דוגמא לכך שלא בהכרח חייב להיות כתוב לכם מצטיין בתעודה ולא חייבים לזכור אתכם בצורה מיוחדת. אתם יוצאים לשנה של הדרכה של התנסות של חוויות ויהיו לכם הרבה הזדמנויות להוכיח את עצמכם יכול להיות שתצאו גדולים ואולי גם חלק מכם יפרשו ויחליטו שזה לא בשבילם. מה שיקבע בסוף השנה אם גם אתם תהיו מש”בים או לא, זה הרצון, ההתמדה וההשקעה שלכם במש”צים, בפרחים שתקבלו בתחילת השנה ובהדרכות במהלך השנה. אמנם הקורס נגמר אבל זאת ההתחלה שלכם, הזמן שלכם להוכיח מה למדתם וליישם את זה.

מה שבטוח, מי שיהיה מש”ב בקורס של 2008 צריך לדעת גם שזה דורש הרבה מנהיגות, משמעת עצמית, אחריות, עבודה מאוד קשה ואינטנסיבית, בגרות ודוגמא אישית. אתם תקבלו קבוצה של חניכים והאחריות להפוך אותם למש”צים מוטלת עליכם. אבל כמו שאמרתי זה משתלם ושווה את העבודה הקשה.

אני מאמינה שכולכם יכולים, אתם רק צריכים לרצות

אוהבת, מתגעגעת ומאמינה בכם