מסע מחש”ל – מש”צים מקיף ח’ אשדוד בשביל ישראל (מס’ 7)

אחרי שנה וחצי של בידוד, ריחוק חברתי מסכים וזומים יצאנו סופסוף למסע מחש”ל – מש”צים ח’ בשביל ישראל, 90 מש”צים ובוגרים צועדים 68 ק”מ על שביל ישראל.

מה זה מסע מחש”ל?
מסע מחש”ל זה ללכת כל שנה עשרות ק”מ ברצף על שביל ישראל.
כל פעם מהנקודה בה סיימנו בשנה הקודמת ולסיים בשנת 2033 את השביל במפרץ אילת עם קבוצה ענקית של מש”צים ובוגרים של מקיף ח’ אשדוד.

מסע מחש”ל זה לדעת שהמשפחה שהייתה המשפחה השנייה שלך בתיכון לא מתפוגגת ולפחות פעם בשנה אתה פוגש אותה לזמן איכות של 3 ימים. בוגרים ומש”צים נפגשים, מדברים וכולם ביחד קולטים את החדשים שהצטרפו.

מסע מחש”ל זה להיות מש”צ צעיר ולראות את שכבת י”ב מובילה את המסע ואת הבוגרים שנמצאים שם תמיד בשביל לעזור.

מסע מחש”ל זה לדעת שגם אם אתה רואה אנטנה גבוהה באופק, בסוף אתה תגיע אליה ולא תוותר כי כשלא מוותרים כאן גם לא מוותרים במקומות אחרים.
אז המשכנו במסורת שהתחלנו ב-2014 עם 30 חבר’ה, ואחרי הפסקה של שנה בגלל הקורונה חזרנו לשביל עם כ-90 מש”צים ובוגרים!

התחלנו בנחל אלכסנדר, בו סיימנו במחש”ל הקודם והלכנו בו עד שנשפך לים התיכון, לאורכו הלכנו ק”מ רבים מהמסע הנוכחי. חצינו את נתניה, שם גם פגשנו בפסל שיצר אנדרטה מדהימה לזכר חללי הצבא האדום והנצחון על הנאצים וסיימנו את היום הראשון ביקום. ביום השני הדרמנו לדיונות ולחופים של הרצליה וצעדנו עד לתל אביב ולפארק הירקון.
ביום השלישי חצינו את רמת גן, הלכנו בין טחנות קמח עתיקות ומה שנשאר מהפרדסים והשדות של פתח תקווה, במעלה הירקון עד לכפר הבפטיסטים, שם סיימנו את המסע בטקס וחלוקת סיכות.

המסע השנה היה בסימן “הציונות-הופכים קושי להזדמנות” ואפשר לנו לעסוק בשאלה מהי ציונות בשבילנו היום, ואיך כמו החלוצים במישור החוף, מפיקים את המיטב ממה שניתן לנו. לא ציפינו שמסע במישור החוף יהיה מלא קושי, אך 68 ק”מ בחולות העמידו במבחן את היכולת שלנו. התמודדנו עם קושי רב, אך יכולנו לו עם הרבה אמונה במטרה, עזרה ותמיכה. הראינו זה לזו שאנחנו מסוגלים להכל- אם נעשה זאת כקבוצה – שבורים ביחד.

היה מרגש לראות את המש”צים הצעירים שלא הלכו יותר מ-8 ק”מ בחייהם לא מוותרים גם עם שלפוחיות ברגליים, את הבוגרים מתנתקים מהצבא, מהלימודים מהעבודה כדי להצטרף למסע ובעיקר לראות את כולם מדברים ועוסקים בערכים.

השביל שוב הוכיח לנו כמה אנשים טובים יש בארץ הזו שלנו, אם זה חן וינקלר – פסל ברמה עולמית שבא לשוחח איתנו, שבט צופי ירקון רמת גן שארח אותנו ללילה ובלעדיו לא היה לנו מקום לינה, אסף מארסוף שארח אותנו לצהריים בחצר המקסימה שלו, וכפר הבפטיסטים שפתח את שעריו שנוכל לעשות במקום טקס – תודה לכולם.

מחכים כבר למחש”ל הבא – מחש”ל 8 לשער הגיא ?