ש"ש-ב"ש

שנת שירות של”ח וידיעת הארץ בחברה למתנ”סים

עמית חדד מסכם את שנת השירות וסה"כ 6 שנות פעילות בשל"ח - כל החוויות, התחושות, הערכים, הפעולות, החברים והמשפחה הגדולה שנכנסתי לתוכה.

לפני 6 שנים, בבית הספר “הראשונים” בהוד השרון למדתי את שיעור השל”ח הראשון שלי. המורה שלי, נחשון שמר הקיף על הלוח בעיגול את ראשי התיבות “של”ח” ושאל אותנו מה עולה לנו מראשי התיבות האלו, וכתלמיד בכיתה ח’ שלא כל כך הכיר את המסגרת, לא יכלתי להתחמק מהתשובות הברורות כמו שיעור לא חשוב, שיעור לחסרי חיים, שיעור לא חובה וכו’.

בסופו של דבר נחשון הציג לנו את התשובה הנכונה: שדה, לאום וחברה.
והאמת? הרבה פחות עניין אותי להכיר את המסגרת הזו אחרי ששמעתי את ראשי התיבות האלו.

באותו זמן נחשון וצוות השל”ח הכולל גם את המש”צים (מדריכי של”ח צעירים) משכבת ט’ הפעילו אחרי שעות בית הספר פעילות, יום חשיפה לשל”ח.
לא כל כך עניין אותי להצטרף לזה, אבל כולם הלכו..אז שאני אפספס?
מפה לשם, הצטרפתי לאשכול המש”צים, ומשם ועד היום שיעורי השל”ח קיבלו אצלי משמעות חדשה, ראשי תיבות חדשים, של”ח הפך להיות שיעור לחיים.

אתמול בבוקר, סגרתי את השנה השישית והאחרונה שלי בשל”ח.
אין באמת דרך לסכם 6 שנים ולגעת בהכל, בכל החוויות, התחושות, הערכים, הפעולות, החברים והמשפחה הגדולה שנכנסתי לתוכה.

מהקורס הבסיסי באנדרטת הנח”ל, לקורס המתקדם, להנהגה, לקורס סיו”ן לקורס הישרדות למסע המדהים לפולין וגם כרגע בשנת השירות עברתי את החויות הכי מדהימות בחיי, בין אם זה למתוח את הגבול שלי, לראות לאיזה דברים אני מסוגל ולא הייתי מודע אליהם, התכונות שרכשתי, האחריות, העצמאות, החניכים והחברים המדהימים לבין ההדרכה, הנתינה והאושר שמשפחת של”ח העניקה לי.

אי אפשר באמת לומר תודה כל כך גדולה כמו שהייתי רוצה, למורים שמהם רק השכלתי ולמדתי, לחניכים שלמדתי דרכם והראתי להם את דרכי, למדריכים שלעולם לא וויתרו ותמיד רצו רק לתת, לחברים המסורים והאוהבים ששמרו לי חלק בלבם, להנהגה, לש”ש ב”ש המדהימים שהפכו את השנה האחרונה שלי למדהימה, לאמא שתמיד תמכה בי לגשת וללמוד דרך הרגליים ולכל מי שבאמת לא יכלתי למנות כאן, כי באמת אי אפשר לספור על יד אחת את כל האנשים הטובים שפגשתי באמצע הדרך.

קבוצת הש"ש-ב"ש - שנת שירות ובנות שירות בשל"ח וידיעת הארץ
קבוצת הש”ש-ב”ש – שנת שירות ובנות שירות בשל”ח וידיעת הארץ

אני שואל את עצמי אם באמת אפשר להפרד ולעזוב מסגרת כזו שלקחה חלק כל כך גדול בחיי כשהרגשות בין העצב והאושר מעורבים?

“יש אומרים: ‘גדולה שמחה מצער’ ויש אומרים: ‘גדול צער משמחה’ ואני אומר: ‘אין הם ניתנים להפרדה, הם באים יחדיו’.” – ח’ליל ג’ובראן.
תודה לך משפחת של”ח על התקופה המדהימה והשיעור הכי גדול בחיי.

Back to top button
דילוג לתוכן