מעגל התמודדות עם קושי

“פעם היה אדם מלא תסכולים, שלא אהב אף אחד, ואף אחד לא אהב אותו.
הוא היה כך, מכוון שכל אדם שאיי פעם התקרב אליו, ברגע שעלה קושי, האדם הזה לא התמודד עם כך וניתק את הקשר שנוצר.
לאותו אדם לא הייתה עבודה מסובכת, לא היה עתיד מזהיר, ולא היה דבר המובטח לו באופק, מהסיבה הפשוטה שסירב בנחיצות להתמודד עם כל קושי ולכן מעולם לא זכה לעשות דבר קשה ומועיל בחייו.

יום אחד קם האדם, והחליט שהוא לא יכול להתמודד עם חייו העגומים, מכוון שזה קשה מדי, ובמטרה למצוא פתרון, הלך למדבר לדיונה מסוימת שסיפרו לו שיש עליה גורו מאוד חכם שמסוגל לענות על שאלותיו.

כשהגיע האדם אל הגורו (שישב בישיבת לוטוס על ארבעה רוג’ומים), שאל אותו האדם, ספר לי גורו, מה הסוד להצלחה בחיים? אין לי עבודה, אין לי חברים… ספר לי גורו, מה התשובה?
הגורו (שלא אמר 42) אמר: “לך דרומה לשתיים וחצי קילומטרים, תמצא שם גבעה קטנה, עשויה מאבן, בתוכה תמצא מערה, במערה יש קיר, ואחריו נמצאת התשובה.”

הלך אל האדם אל הקיר, וניסה למצוא את הדרך לפתוח אותו, כשלא הצליח הוא התעצבן ונתן אגרוף חזק לקיר. אך במקום להישבר, הקיר נותר במקומו, ואצבעות ידו של האדם נשברו. האדם (לאחר שחבש את ידו וקילל קשות) חזר אל הגורו ואמר: “שיקרת לי, הקיר לא זז ועכשיו ידי שבורה.”
אמר לו הגורו: “ניסית להכות בעוצמה ובעצבים כמו אש, הסתכל כאן מימין, אל חולות הוואדי, תחשוב על הזמן שלקח למים לחצוב את דרכם כאן, חשוב כמו המים, ותחזור למערה.”
האדם חזר למערה, והפעם מצא בחול מקוש שהיה מכוסה בחול קודם לכן. במשך שלושים יום וליל, ישב האדם וחצב ללא הרף, מכה עדינה, אחר מכה עדינה. מעולם לא חצב האדם נתחים גדולים או נתן מכות חזקות, גרגר אחר גרגר חצב את המערה, ולמד את ערך הסובלנות.

לבסוף, קיר המערה נמוג ונעלם, ונחשף לאור החלל שמאחור, על רצפת חלל המערה, הייתה מונחת מראה פשוטה. האדם הרים את המראה וראה בה אדם שונה, אדם סובלני, המסוגל לקחת כישלון ולצמוח ממנו, ולא לחפש את ההצלחה המהירה וחסרת התועלת, אלא לחפש את הדרך הארוכה והקשה, שתוביל אותו להצלחה בחייו.”

מה אתם חושבים על האדם? כיצד הוא היה בתחילת הסיפור? כיצד בסוף?
מתי אנחנו מתנהגים כמו האדם בהתחלה? כמו האדם בסוף?

“הרבה פעמים בחיים, אנחנו מחפשים פתרונות פשוטים ומהירים לקושי, או בוחרים בכלל להתעלם ולהימנע ממנו כליל, אך חשוב לדעת שיש קשיים, שרצוי לחפש את הדרך הלא פשוטה לפתרון, שתוביל אותנו לתחושת סיפוק הרבה יותר גדולה, ולסובלנות הרבה יותר טובה (וכמו כן גם לדחיית סיפוקים). חשוב לחפש בטווח הארוך מה יעזור לנו יותר, לרוב, הדרך הארוכה מגיעה יותר קרוב ליעד הרחוק מהמון דרכים קטנות.”