מוזיאון אסירי המחתרות

---

הצגות וחדר בריחה
הפעילות במוזיאון מתאימה לקבוצה קטנה ולא לשכבה, אנחנו עשינו כאן הפעלה למש”צים שלנו ממקיף ז’ באר שבע.
מוקד הקושי הוא העובדה שהפעילות של חדר הבריחה נעשית בחדר אחד במוזיאון בו יש סליקים. קבוצה גדולה מידי תתחיל להשתעמם מחוסר מעש של רוב הקבוצה ולכן חשוב לפצל את הקבוצה לפחות לשלוש כלומר, מקסימום 10 תלמידים/מש”צים בכל קבוצה.

מכיוון שהפעילות בחדר הבריחה היא באורך של 20 דקות יש למצוא פעילות מקבילה לחוליות האחרות – ניתן להדריך אותם בחצר/בחדר הגרדום ובמקומות נוספים, ניתן לעשות להם הצגות שקשורות לרב אריה לוין שנמצאות כאן במערך וכמובן להכניס את התלמידים לצפות בסרט.

חדר בריחה
הקדמה
אחד מהצוות מתחפש לבריטי, מוביל את הכיתה מהכניסה לתא הכלא, אוסף מהם את הטלפונים וממשיך.

אחד מחברי הצוות האחרים מציג את המשחק:
אתם נמצאים בכלא אסירי המחתרות בירושלים. הבריטים תפסו אתכם אחרי שניסיתם לעזור לעם היהודי בהקמת מדינת ישראל. אחרי זמן רב שאתם נמצאים בכלא אתם מתכננים בריחה בשביל להמשיך במאבק בו התחלתם.
בתא הכלא שלכם יש אסירים משלושת המחתרות ורק בעזרת שיתוף פעולה של כל שלושת המחתרות תצליחו לצאת מהכלא.
בחדר בו אתם נמצאים מוסלקים מספר פריטים שבכל אחד מהם ספרה אחת של קוד. לאחר שיהיו לכם את כל הספרות תוכלו ליצור את הקוד שיאפשר לכם לפתוח את המנעול של דלת הכלא ולברוח. יש לכם 30 דקות בשביל הבריחה. בהצלחה.

חידה 1
את החידה הראשונה נותנים לאחר ההקדמה: בשביל להתחיל את הבריחה אתם צריכים למצוא את מכשיר הקשר על מנת שתוכלו לדבר עם מפקדי המחתרות ולקבל מהם פקודות להמשך הבריחה. מכשיר הקשר נמצא במקום בו מרווים את הצימאון.

מכשיר הקשר הוא למעשה מכשיר טלפון של אחד מאנשי הצוות שמוחבא בסליק שנמצא במיכל המים. על המכשיר מודבקת מדבקה שעליה ספרה ראשונה של הקוד למנעול

חידה 2
אחרי שמצאתם את מכשיר הקשר שבמיכל המים והספרה שיש עליו עליכם ליצור קשר עם המפקד. מספר הטלפון של המפקד נמצא בתוך מאפה שמוחבא בחדר. מביאים מהבית פיתה/לחמנייה ומחביאים אותה כשבתוכה פתק שרשום עליו ספרה לקוד וכן את מספר טלפון של אחד המורים. את הפיתה/לחמנייה מחביאים באופן חופשי בתא. התלמידים מתקשרים למפקד…

המפקד יבקש סיסמה והוא אומר להם שהסיסמה היא התנועה שמחברת בין כל המחתרות. אם יגלו אותה הוא יעביר להם פקודות להמשך הבריחה. הם יכולים לחפש בטלפון שיש להם ביד את התשובה שהיא “תנועת המרי העברי”.

חידה 3
המפקד עונה לשיחת הטלפון:”מה הסיסמה?”
– אם התשובה נכונה: “כל הכבוד הסיסמה נכונה” וממשיך
– אם התשובה אינה נכונה וגם בניסיון שני הם לא מצליחים הוא מבקש מהם להתקשר רק עוד שתי דקות.

לאחר שהסיסמה נמסרה: לפני שאני אומר לכם את הספרה הבאה לקוד המנעול אני צריך שתגידו לי אילו מחתרות היו בתנועת המרי העברי. להמשך הבריחה תצטרכו למצוא את הקוד למנעול. הקוד הוא……” (מגיע בריטי ועוצר את המפקד) המפקד לפני שנעצר אומר: “חבר שלי (מורה אן חבר צוות אחר) יודע איפה נמצא המחבוא של הקוד.
תשלחו לו הודעה. אני חייב לנתק הבריטים מצאו אותי.” (הבריטי צועק על המפקד)

חידה 4
שולחים הודעה למורה ___________ והוא עונה בחזרה: “המפקד דיבר איתי ונכון אני הסתרתי את הקוד במחבוא בחדר לצורך ביטחון אבל לפני שאני אומר לכם איפה הוא אתם צריכים להגיד לי מה ההבדל בין כל שלושת המחתרות שלכם” התלמידים שולחים לו את התשובה לאחר שחקרו את הנושא. אם התשובה נכונה: “יפה מאוד, המספר הבא בקוד הוא __ ואתם צריכים למצוא את המשך הקוד במחבוא שנמצא ליד מקום שתולים בו בגדים.

חידה 5
נמצאת בסליק ליד מתלה הבגדים
לאורך כל הבריחה אספתם מספרים. המספרים הם חלק מהקוד למנעול בפתח התא. הקוד מונה 4 ספרות המספר האחרון הוא ___. עכשיו אתם יכולים לפתוח את המנעול של התא. כל הכבוד הצלחתם במשימת הבריחה!

הצגה על הרב אריה לוין אבי האסירים

עָבְרוּ הַשָּׁנִים, הַמְּדִינָה קָמָה, וְאַנְשֵׁי הַמַּחְתָּרוֹת הִתְמַנּוּ לְשָׂרִים, לְחַבְרֵי כְּנֶסֶת וְעוֹד. אוּלָם הֵם לֹא שָׁכְחוּ כַּמָּה קָשֶׁה הָיָה לָהֶם בַּכֶּלֶא, וּבְיִחוּד לֹא שָׁכְחוּ מִי עָזַר לָהֶם שָׁם. הֵם הֶחְלִיטוּ לָתֵת מַתָּנָה לְרַבִּי אַרְיֵה, לְאוֹת תּוֹדָה. אַךְ הִתְבָּרֵר כִּי הַמְּשִׂימָה לֹא קַלָּה.
מתוך סיפור שפורסם באתר של עמותת קרוב ללב ועובד להצגה

אחד הציע:
שמעתי על המצאה חדשה שקוראים לה “מקרר” אולי נקנה לו אחד כזה?

ואז אחר ענה:
ניסיתי כבר, ראיתי אותו סוחב גושי קרח גדולים והצעתי לו מקרר שעובד על חשמל אבל הוא לא הסכים.

ואז עוד אחד הציע:
אולי נקנה לו שעון יקר מזהב?

ומישהו ענה:
קניתי לו שעון יקר והוא ענה לי שהוא לא צריך כי הוא לא מקדים ולא מאחר לשום דבר.

ואז מישהו הציע:
יש לי רעיון! ראיתם באיזה בית הרב גר? אולי נקנה לו תנור שלא יקפא בקור.
אף אחד לא התנגד והוחלט לקנות תנור בשבילו.
בשעת בוקר הגיע התנור לביתו של רבי אריה לוין בעזרת משלוח. הרב עצר את הסבלים ושאל אותם: מה יש בתוך הקופסא? מי אתם? ומה אתם עושים פה?

הסבלים ענו:
אנחנו סבלים באנו להביא לך משלוח.
הם הראו לו מה יש בתוך החבילה. הרב ראה שבתוך החבילה יש תנור נפט חדש ואמר: מצויין זה בדיוק מה שרציתי! והסבלים חייכו וענו “נהדר שמחנו לעזור, תהנה מהתנור” והלכו לדרכם.

הרב ענה:
שאני אהנה? זה בכלל לא בשבילי, התנור מושלם בשביל השכנה שלי שרה-לאה האלמנה הזקנה שלא תקפא בקור כי אין מי שיעזור לה ובכך אני אוכל לעזור לה לחמם את ביתה.
אנשי הציבור כבר התחילו להתייאש. אם הוא אפילו לא מקבל מתנה אחת צנועה שמחממת את הבית בחורף הקר הוא כנראה לא יסכים לקבל שום דבר. אבל אחת מהם אשת חינוך שולמית כצנלסון לא הסכימה לוותר.

בשעת בוקר הגיעה שולמית עם שקית קטנה אל פתח ביתו של רבי אריה לוין. היא דפקה על הדלת. “אני כבר בא” הוא אמר וכעבור כמה רגעים פתח את הדלת.

“שלום וברכה” אמר הרב, “שלום כבוד הרב” אמרה שולמית”
“החלטתי להביא לך מתנה קטנה” והוציאה זוג כפפות צמר שסרגה בעצמה מהשקית. “תודה רבה” ענה הרב “אבל אין צורך”.
“כבוד הרב, הפעם אי אפשר להעביר את המתנה למישהו אחר, סרגתי אותם במיוחד בשבילך!!” התעקשה שולמית.

“תודה רבה, מעריך זאת מאוד” אמר אריה “אבל אינני יכול. הרי את יודעת כמה חשוב לי ללחוץ את היד לכל אחד מאסירי המחתרות עד אחרון היהודים. אני רוצה להעניק לכל אחד לחיצת יד חמה, נוגעת, יפה, מעין לטיפה. איך אני אעשה זאת כשאני עוטה כפפה?”