מש"צים

מסע מחש”ל – מש”צים מקיף ח’ אשדוד בשביל ישראל (מס’ 2)

מש"צים פלוס מלווים את מקיף ח' אשדוד זו השנה השניה במסע בשביל ישראל

מה זה מסע מחש”ל?
מסע מחש”ל זה ללכת כל שנה 50 ק”מ ברצף על שביל ישראל.
כל פעם מהנקודה בה סיימנו בשנה הקודמת ולסיים בשנת 2033 את השביל במפרץ אילת עם קבוצה ענקית של מש”צים ובוגרים של מקיף ח’ אשדוד.

מסע מחש”ל זה לדעת שהמשפחה שהייתה המשפחה השנייה שלך בתיכון לא מתפוגגת ולפחות פעם בשנה אתה פוגש אותה לזמן איכות של 3 ימים. בוגרים ומש”צים נפגשים, מדברים וכולם ביחד קולטים את החדשים שהצטרפו.
מסע מחש”ל זה להיות מש”צ צעיר ולראות את שכבת י”ב מובילה את המסע ואת הבוגרים שנמצאים שם תמיד בשביל לעזור.
מסע מחש”ל זה לדעת שגם אם אתה רואה אנטנה גבוהה באופק, בסוף אתה תגיע אליה ולא תוותר כי כשלא מוותרים כאן גם לא מוותרים במקומות אחרים.

אז המשכנו במסורת שהתחלנו שנה שעברה.
השנה החלטנו לצאת מוקדם כדי לצמצם את הנזקים מהפסד ימי הלימוד של החבר’ה וגם מכיוון שאנחנו המורים עדיין לא בשיא הפעילות. מסתבר שתאריך כמו ה-8.9 יכול להיות בעייתי מבחינת מזג אוויר. לא ידענו עד כמה. כלומר כן ידענו אבל מקטעים 4-5-6 של השביל עוברים בהר מירון והסביבה כך שהמזג אוויר אמור להיות סביר גם אם חם.

טלפון לחדר מצב יום לפני אישר את ההנחה שלנו שנוכל לעשות את המסלול. ההנחיה הייתה שבין 12:00 ל 15:00 לא הולכים. עם זה אפשר לחיות, אז יצאנו.
יצאנו ערב לפני כדי שנתחיל ללכת כבר בחמש בבוקר. כשירדנו מהאוטובוס בנחל דישון בלילה חיפשנו צל, לא מצאנו אותו. היה חם וכל היתושים והברחשים רק חיכו שנדליק את אורות הפנסים. הם הסתערו עלינו.
ההחלטה הראשונה הייתה לוותר על התה של הבוקר. אז קמנו בארבע וחצי, התארגנו והתחלנו ללכת. אחרי שעה וחצי 5.5 ק”מ היו מאחורינו וטעינו לחשוב שבקצב הזה אנחנו מסודרים. נשארו לנו רק עוד 10 ק”מ. מכאן והלאה הקצב הואט משמעותית. עוברים ליד נקודה עם זרזיף מים כולם שוטפים פנים, הליכה בסבך פטל שמזמן לא עברו בו אנשים לא עוזרת לנו והחום גורם להרגיש שכל קילומטר שווה ערך ל-5.5 מהבוקר.

מסע מחש"ל | מש"צים פלוס בפייסבוק
מסע מחש”ל | צילום: מש”צים מקיף ח’ אשדוד (מתוך פייסבוק מש”צים פלוס)

בחורשה ליד מפגש עם נחל גוש חלב עשרות לוחמים של סיירת מתרוממים מהאדמה ואנחנו מסתכלים עליהם עם המדים הארוכים, האפוד, הקסדה והנשק וחושבים לעצמנו שהכל יחסי. הם סובלים הרבה יותר. עוצרים בחורשת עצי אלון וממנה עולים דרך נחל צבעון לכיוון חרבת חומימה. האבק שמכסה את קורי העכביש הרבים באזור הלא מטויל הזה נותן מן הרגשה של יער מכושף. יפה כאן, אבל החום.

פוגשים את מירי ואילן (מורי של”ח) להפסקת צהרים. הם מביאים שתיה קרה ומירי מצטרפת אלינו. חודש חמישי והיא עולה אתנו לכיוון חרבת חומימה. איך אמרנו ? הכל יחסי… חרבת חומימה מרגישה כמו מלון חמישה כוכבים ליד נחל דישון.
יש אוויר שניתן לנשימה, מים זורמים, משטח סביר.

חוויה בלתי נשכחת | מש"צים פלוס בפייסבוק
חוויה בלתי נשכחת | צילום: מש”צים מקיף ח’ אשדוד (מתוך פייסבוק מש”צים פלוס)

וזה היה רק היום הראשון. לצערנו כבר לא קיבלנו אישור לנחל עמוד תחתון וכל יצא שבשלושת הימים עשינו 40 קילומטרים ועכשיו נצטרך להשלים אותם (אל תדאגו).
ב-11 בצהרים ביום השלישי היינו בעין כובס. מעגל סיכום, טקס, סיכות והביתה. פיזית היה הרבה יותר קל ממקטעים 1-2-3, כנראה ש-12 קילומטרים פחות עושים את ההבדל.

לא נורא שנה הבאה נמשיך

ממליצים לקרוא גם..
Close
Back to top button
דילוג לתוכן