מלחמה בצפון – טור אישי

אחרי שצבא ישראל יצא מלבנון בשנת 2000, אחרי מלחמה ארוכת שנים שהחלה בשנת 1982 השתלט החיזבאללה על אזור הגבול הדרומי של לבנון והקים בו את המפקדה שלו.

במשך השנים ועד היום מקבל ארגון הטרור החיזבאללה סיוע בכספים ובחימוש מהמדינות איראן וסוריה. מאז שהתמקמו החיזבאללה הם התחילו בפעולות, כמו שליחת קטיושות לצפון וחטיפה של שלושה חיילים בשנת 2004. לפני כחודש ימים (כמעט), חטפו החיזבאללה בשנית שני חיילים (אהוד גולדווסר ואלדד רגב) והרגו שבעה חיילים.

לאחר הפעולות האלה הגיעה הממשלה להחלטה שהם ינקטו בפעולות חריפות על מנת להחזיר את החיילים החטופים ואת כושר ההרתעה למדינה ? ומכאן החלה המלחמה.

ההשלכות של המלחמה המדוברת כוללות פגיעה ברכוש (בתים, מבנים ציבוריים, כלי רכב ועוד), פגיעה בשגרת החיים- בתי עסק סגורים וילדים שלא יכולים לנצל את החופש לטובתם, פגיעה בחקלאות, בביטול ודחייה של אירועים (כמו פסטיבל הבירה, העיר האדומה וכפר המוזיקה של ניצנים שעד היום לא נקבע תאריך חדש), וכמובן, אובדן בחיי אדם, גם חיילים וגם אזרחים, חפים מפשע.

כבר בתחילת הלחימה התערבו מספר רב של מדינות בעולם וביחד עם לבנון הציעו למדינת ישראל הפסקת אש, אך החיזבאללה סירבה לתנאים שישראל הציבה (החזרת החיילים החטופים ללא תנאי ופריסת צבא לבנון בגבול ? במקום החיזבאללה).

דעה אישית
ואני, שלרוב מאמינה בדרך של משא ומתן, חושבת שהמלחמה הזאת הכרחית.
למרות כל מה שהיא גובה מאיתנו, וזה לא מעט, אנחנו חייבים להבטיח את השקט בקו הגבול בנינו לבין לבנון. זה לא ייתכן שאנחנו ושאר העולם ניכנע לארגוני טרור שמושתתים על הריגת אנשים חפים מפשע, וניתן להם להכתיב לנו את הסדר המדיני.
הביטחון במדינה נמוך מאוד, הפיגועים והקאסמים שבאופן מצער הופכים לשגרתיים חייבים להיפסק.
לא פעם ולא פעמיים הצענו את ידנו לשלום, וגם עכשיו, אך אנשי החיזבאללה אינם מוכנים. ואנחנו לא יכולים רק ליזום.
כושר ההרתעה שלנו נמוג, ואם לא נדאג להחזיר אותו, אנחנו עלולים לאבד אותו לגמרי.

ובזמן המלחמה נתקלתי בתגובה החוזרת על עצמה, שלמעשה נוגדת את שלי. הרבה מאנשי הצפון מאמינים כי המלחמה חייבת להיפסק. הם טוענים שהמלחמה לא שווה את כל ההריגה וההרס הבלתי פוסק בצפון ומעבר לגבול. הם מאמינים כי המשא ומתן אפשרי.

וזה גורם לי לחשוב- על איזה משא ומתן הם מדברים? משא ומתן עם ארגון שמאמין בהריגה של אנשים חפים מפשע, אנשים שמטבעים דעות על עם שלם, שעם רובו הם לא דיברו ולא הכירו?